הראשון לישראל בע"מ סניף ע נ' שייח' סלימאן

החלטה

1.זוהי בקשה לרשות להתגונן כנגד התביעה בסדר דין מקוצר וכן בקשה למחיקת כותרת.

2.שני הצדדים הודיעו בזמנו לכבוד הרשמת כי הם מסכימים לסכם את טענותיהם בכתב ללא צורך בחקירת המצהיר על תצהירו.

3.להלן עיקר טענות המבקש בבקשתו:

א.סכום ההלוואה שהצדדים הסכימו עליו בהסדר החוב הינו 69,526 ₪ ולא כפי שטען המשיב.

ב.לא ברור מכתב התביעה כיצד בוצעו החישובים וגם לא צורף אישור בדבר הריבית.

ג.המשיב לא קיים את חלקו בהסכם.

ד.באשר לבקשה לרשות להתגונן המבקש חוזר על אותם טענות של חוסר פירוט של הסכומים ושהסכומים מוגזמים ואחוז הריבית אינו נכון.

4.בסיכומיו חזר המבקש על עיקר טענותיו והוא מבקש להיבנות על כך שהמבקש לא נחקר על תצהירו ובשל כך יש לקבל את האמור בתצהיר כאמת.

באשר לבקשה למחיקת כותרת, לא מצאתי בה כל ממש שכן על פי הפסיקה די בראשית ראיה בלבד ולמקרה של תביעות בנקים אפילו מסתפק בית המשפט בכרטיס פתיחת חשבון ובתדפיס מתנועות חשבון מטעם הבנק שהיא נחשבת לרשומה מוסדית ויתר הטענות כמובן הן טענות של הגנה שבית המשפט אמור לבחון אותן במסגרת הדיון.

אם כן אני מגיע למסקנה שהתביעה עמדה בתנאים של תקנה 202 ואף צורף דף של חישוב הריבית בניגוד לנטען על ידי המבקש ועל כן אני קובע שהתביעה ראויה להידון בסדר דין מקוצר.

ועתה אני עובר לדון בבקשה לרשות להתגונן:

אומנה נכונה הטענה , שכאשר מצהיר לא נחקר על תצהיר, בית המשפט נוטה לקבל את האמור בתצהיר כנכון, אלא מה ? כאשר מדובר בתצהיר העומד בציפיות מבחינתו של המבקש, אך כאן עיינתי מספר פעמים בתצהיר כדי למצוא הגנה לכאורה כנגד התביעה, אך לא מצאתי הגנה שכזו, ואם קיימת הגנה דחוקה פה ושם הרי היא לא מפורטת.

הלכה פסוקה היא שבכדי שנתבע יזכה במתן רשות להתגונן עליו לפרט בתצהירו מהן טענות ההגנה שלו וכמובן ככל שהתצהיר המפורט שלו יעמוד במבחן החקירה תינתן לו רשות להתגונן, אך כאן בהנחה שהתצהיר עמד במבחן החקירה מבחינה פסיבית בזה שהמצהיר לא נחקר עליו, הרי עדיין התצהיר עדיין לא מהווה הגנה מכיוון שהוא לא מפורט.

אשר על כן הגעתי למסקנה שהמבקש לא הצביע על הגנה לכאורה כנגד התביעה וכי הגנתו הגנת בדים היא.

לא מספיק שנתבע יגיד "אני לא חייב" או שהוא יכחיש באופן כללי את האמור בתביעה (ראה סעיף 14 לבקשה, ראה גם סעיף 8 לתצהיר) שבו טען המבקש כי הוסכם בינו לבין המשיב על תנאים אחרים מאלה שהוא חתם עליהם בלי לפרט כלום, תאריך או לצרף מסמך. אשר על כן נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה לרשות להתגונן.

אני מחייב את המבקש-הנתבע לשלם למשיב-התובע הוצאות הליך שה סך של 2000 שקל.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"א, 01 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: